 |
| צלם: עומר מירון |
היא בת 22, סובלת מחרדה מגיל 8, היא לא זוכרת מציאות אחרת. חשבתי על אותה ילדה שכבר מגיל שמונה לוקחת תרופות, שאולי הפסידה את הילדות שלה, שחיה עם פחדים וחרדות, והלב נחמץ בי.
אפשר לטפל בחרדה, חבל להפסיד את הילדות לחרדה. לו רק טיפלו בה אז !
חרדה היא חלק מהתפתחות טבעית של ילדים, אצל כ15% מכלל הילדים מתקבעת החרדה והופכת להפרעת חרדה.
פחד הוא רגש טבעי שמזהיר אותנו מפני סכנה. לדוגמא, להזהר בחציית כביש.
בהמשך – יש פחד מהפחד, וזו החרדה.
לחרדה יש הבטים גופניים, רגשיים ומחשבתיים.
בתחום הגופני - בחרדה יש הפרשה של הורמוני החירום. הגוף מפעיל מנגנון "בריחה, לחימה או קפאון" - שאמור לשרת אותנו במצבי חירום - גם במצב שאינו מסכן חיים.
חרדה זו אזעקת שווא – פחד עצום במצב שבו אין סכנה ממשית, או מצב לא מפחיד. אז הגוף מגיב בעוצמה שלא מתאימה לאירוע או למצב.
חרדה אצל ילדים יכולה להיות תוצאה של אירוע קטן או אירוע גדול. צפיה בסרט מפחיד, סיפור מפחיד, שמועה על אירוע שהתרחש במקום אחר, מעבר דירה, כניסה למסגרת לימודים חדשה (גן, בי"ס), גירושי הורים, מלחמה ועוד.
כשתגובת החרדה מתבטאת בתגובת גופנית חריפה, מדברים על התקף חרדה. התגובה הגופנית יכולה להתבטא בהזעה מוגברת, קוצר נשימה, דופק מהיר, בכי, סחרחורות, כאבי בטן, חוסר ריכוז, תחושת עילפון ועוד.
כדי לא להקלע לחרדה, הפתרון שהילד מוצא הוא הימנעות. הימנעות מלהתקל במצב שיצר את החרדה. הימנעות שמצמצמת את החיים והולכת ומתגברת, ומשמרת את הבעיה.
אלו חרדות ופחדים קיימים אצל ילדים?
חרדת פרידה – הילד פוחד להתרחק מהוריו.
לחרדת הפרידה יכולה להיות השפעה על מכלול תחומים בחיי הילד :
המשפחתי, החברתי, הלימודי, הבריאותי.
פחד להיות לבד בבית,
פחד לישון לבד בחדר - פחד מגנבים, ממפלצות, מחושך,
פחד לישון אצל חבר,
כמובן, הימנעות מהשתתפות בטיול שכולל לינה
חרדה מוכללת – הילד דאגן ופוחד מכל דבר. כל נושא הוא נושא לדאגה.
פוביה ספציפית – כמו פחד מכלבים, מנחשים, ממעליות, מחרקים.
OCD – כדי להתמודד עם החרדה שעולה עקב מחשבות מטרידות ומדאיגות, הילד מפתח התנהגות של טקסים על מנת להוריד את החרדה.
חרדה חברתית – ביישנות קיצונית, המביאה להמנעות ממגע חברתי, להסתגרות ולבידוד.
חרדה היא דפוס התנהגות נלמד. די באירוע אחד כדי ליצור דפוס של חרדה שיכול להשפיע על חיים שלמים. החדשות הטובות הן שכשם שדפוס החרדה נלמד במהירות – כך ניתן לשרש אותו במהירות. זו יכולת שקיימת בילד.
חשוב לדעת שבגילאים צעירים, קל יותר לשנות את דפוס החרדה, כיון שעדין לא התקבעה.
אימון רגשי נותן לילד כלים לקחת את המושכות לידיו ולהתמודד עם החרדה. הילד החרד לומד להחליף את תחושת החרדה בתחושת בטחון, ומקבל הזדמנות להשתלב בהצלחה בחברת בני גילו.
ההנחה באימון רגשי היא שיש לילד את כל היכולות להשיג את מטרותיו, האימון תורם להעלאת הבטחון העצמי של הילד, לשיפור הדימוי העצמי שלו, לשיפור מעמדו החברתי, ולשיפור ההישגים הלימודיים.
